חוק הנכים (תגמולים ושיקום) תשי"ט 1959, מסדיר את זכויותיהם של מי שנפגעו או חלו תוך ועקב השירות הצבאי. החוק והתקנות שהותקנו מכוחו, מסדירים את הליך הגשת התביעה להכרת זכות, כנגד משרד הבטחון,  הקריטריונים לקבלת התביעה, דרגות הנכות וזכויות הנכים.

לא רק חיילי צה"ל זכאים להיות מוכרים כנכי צה"ל. כיום ישנם חוקים המאפשרים גם לאנשי שירות בתי הסוהר, המשטרה, המוסד, השב"כ ומשמר הכנסת להגיש תביעה כנגד משרד הבטחון ולהיות מוכרים כנכי צה"ל, על כל הנובע מכך.

תנאי לכך שתביעה נגד משרד הבטחון תתקבל, הוא שהתובע סובל מנכות שנגרמה או הוחמרה עקב השירות הצבאי. (או השירות באחת המסגרות האחרות שנזכרו לעיל).  אין די בכך שהנכות הופיעה בזמן  השירות אלא צריך להראות קשר סיבתי לשירות.

כאשר מדובר בארוע חבלתי, הקשר לשירות בד"כ ברור על פניו – פציעה בפעילות מבצעית, במהלך אימון או אפילו בתאונה בדרך לבסיס. במקרה כזה, באם ישנן הוכחות מספקות לעצם התרחשות הארוע, התביעה כנגד משרד הבטחון צפויה להתקבל, והנפגע יוזמן לועדה רפואית לקביעת אחוזי הנכות.

שונים הם פני הדברים כאשר מדובר בנכות שאינה נובעת מארוע חבלתי ספציפי. לדוגמא: כאבי ברכיים או כאבי גב כתוצאה מעומס פיזי, או מחלה שנטען שפרצה עקב  מתח נפשי או חשיפה לחומר מסוכן. במקרים כאלו הוכחת הקשר הסיבתי מסובכת יותר, ודורשת ברור מקיף של תנאי השירות ושל הקשר הסיבתי הרפואי.  מטבע הדברים, משך הברור של תביעות נגד משרד הבטחון, מסוג זה, ממושך יותר.

הקשר הסיבתי יכול להקבע כקשר מלא ("גרימה") או  חלקי ("החמרה"). קשר חלקי יכול להקבע, למשל, בו חייל לקה במחלה ללא קשר לשירות, אך עקב טיפול לקוי או חוסר טיפול רפואי בצבא, חלה החמרה במחלתו. במקרה כזה תביעתו למשרד הבטחון תתקבל באופן חלקי בלבד.

תביעה למשרד הבטחון להכרת זכות כנכה צה"ל הינה תביעה משפטית לכל דבר וענין. חשוב להתייחס אליה בכובד ראש ולהקפיד על דיוק במילוי הטפסים ועל צרוף המסמכים הרפואיים הרלבנטיים.  אם התביעה מוגשת בגין חבלה חשוב לצרף דו"ח פציעה ובו תאור מדויק של הפגיעה ואף לציין שמות של עדים ופרטיהם.

לפרטים נוספים ולהנחיות לנפגע לפני תביעה ראה באתר המשרד http://www.zslaw.co.il/